מתחילים במה שנשאר בסוף הסרוויס
נניח שהכנתם 20 מנות, וחומרי הגלם עלו 200 שקלים. אם מכרתם הכול, העלות היא 10 שקלים למנה. אבל אם מכרתם רק 15 ואת היתר זרקתם, העלות לכל מנה שנמכרה כבר עולה לכ־13 שקלים.
אותו מתכון, אותם מחירי ספקים – ופחות רווח.
לכן, בחישוב פוד קוסט כדאי להסתכל גם על מה שלא הגיע לצלחת. במשך שבוע, עקבו אחרי כמה הכנות שנשארות באופן קבוע: כמה הכנתם, כמה מכרתם וכמה נזרק. אם בכל יום שלישי נשאר חצי מגש, יש סיבה טובה לשנות את הכמות שמכינים בשלישי הבא.
לפני שמזמינים, בודקים מה כבר יש
ספירת מלאי במסעדה יכולה לחשוף מוצרים שממשיכים להזמין מתוך הרגל, למרות שיש מהם מספיק.
עברו על המקרר והמחסן, ובדקו כמויות, תוקף וקצב שימוש. אולי אפשר לדלג על הזמנה אחת, להקטין את המשלוח הבא או להזמין אריזה קטנה יותר. ניהול מלאי מסעדה בצורה מסודרת מאפשר לזהות את הפערים האלה לפני ההזמנה הבאה.
גם הנחה על אריזה גדולה שווה בדיקה: אם חלק מהתכולה נזרק, המחיר הנמוך לקילו לא בהכרח השתלם. השוו כמה עולה הכמות שאתם באמת מנצלים, כולל עלויות המשלוח.
בודקים גם את המנות שפחות מזמינים
יש בתפריט מנה שדורשת חומר גלם מיוחד, אבל נמכרת רק פעמים מעטות בשבוע? בדקו כמה מאותו חומר גלם נשאר.
אפשר לבחון אריזה קטנה יותר, להכין כמות מצומצמת או לשלב את הרכיב במנה נוספת שמתאימה לתפריט. המטרה היא לתת למה שכבר קניתם סיכוי טוב להגיע לצלחת.
מחברים את המספרים
בחרו שניים־שלושה שינויים ובדקו אם נזרק פחות, אם ההוצאות ירדו ואם הסרוויס ממשיך לעבוד בלי חוסרים.
ב־Zestt, ההזמנות, ספירות המלאי ועצי המוצר עוזרים לכם לראות את התמונה ולעשות סדר בניהול מלאי ורכש המסעדה.
לפעמים החיסכון הבא מתחיל בחצי המגש שנשאר אתמול.